קומפיוטסט
 
 

תקנה 308 ו- 309

 
 
  לשון תקנה 308 ו- 309:
 
הרכב שלך נפגע באזור שבין הגלגל הקדמי לגלגל האחורי?
אתה חייב לעשות בדיקה בטיחותית מקיפה, וזאת בהתאם לתקנות התעבורה (תקנה 309). הבדיקה כוללת בדיקת שלדה, מתלים, זוויות היגוי, בדיקת בלמים ועוד.

כבר בתחילת הדרך, עם חוות הדעת הראשונית של השמאי, ניתן לדעת האם הרכב יוכרז כאבדן גמור, או שמא הוא יועבר לתיקון. יש לציין כי תקנות התעבורה בישראל מחייבות את השמאי להכריז על הרכב כאבדן גמור, וזאת במידה ואחוזי הנזק גדולים מ- 60%. תקנות התעבורה מחייבות כיום לבצע בדיקה בטיחותית לכל רכב שנפגע בתאונה, וזאת אם נגרם לרכב נזק למערכת ההיגוי או הבלמים, או לחלופין אם נגרם נזק לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים. למרות שהוראות החוק ברורות, הרי שמוסכים ושמאים רבים עדיין בוחרים לוותר על הבדיקה המקצועית, וזאת משיקולים כלכליים (עלות הבדיקה והעלות הנוספת שתידרש לתיקון הרכב, במידה ויתגלו ליקויים בבדיקה). חשוב להדגיש שכל מוסך וכל שמאי שמתעלמים מהחובה לבצע את הבדיקה עוברים למעשה עבירה פלילית, וזאת כאשר הם מסכנים במקביל גם את תוקפו של רישיונם המקצועי.

מה כוללת הבדיקה?
בדיקה לפי תקנה 309 נעשית לפי מפרט בדיקה מיוחד (מס' 004), שאותו קבע אגף הרכב במשרד התחבורה. מדובר במערך של בדיקות ממוחשבות המגובה גם בבחינה ויזואלית ובנסיעת מבחן עם הרכב, שזה עתה תוקן.

מערך הבדיקות הממוחשבות מתחיל עם בדיקת מערכת הבלמים. מדובר בבדיקה הדומה לזו שמבוצעת במהלך מבחן הרישוי השנת (טסט), אלא שהפעם היא מבוצעת לאחר תיקון התאונה. חשוב להדגיש שבמקרים רבים מערכת הבלימה נפגעת בתאונה (לרוב בגלגל/ים שנפגע/ו בתאונה), והזיהוי של הבעיה מתאפשר הודות למערכת מד הבלימה (מד-גלילים) הממוחשבת. למרבית המוסכים אין מתקן בדיקה שכזה, כך שהם לא יכולים כלל לדעת שקיימת בעיה בבלימה באחד או ביותר מגלגלי הרכב.

הבדיקה הממוחשבת השנייה היא של זוויות ההיגוי ברכב. כידוע, כל יצרן קובע בעת תכנון הרכב מהן הזוויות המותרות של כל גלגל וגלגל (כשהידועות שבהן הן קמבר, קסטר והתכנסות אופנים), וכן  גם את חשיבות ההתאמה בין ארבעת גלגלי הרכב. רכב שזוויות ההיגוי בו אינן בהתאם להוראות היצרן פשוט מסכן את הנוסעים בו, וזאת בכל פעולה של נסיעה, ובפרט במצבים שבהם נדרשת היגוי ובלימה נמרצים ומדויקים. מעבר לכך, בדיקת זוויות ההיגוי הממוחשבות יכולה לחשוף חלקים שהתעוותו בתאונה ולא הוחלפו, כגון: בולמי זעזועים, משולשים, זרועות וכו'. במקרים רבים הבדיקה הוויזואלית של השמאי או עובד המוסך אינה מצליחה "לאתר את הבעיה", ורק המערכת הממוחשבת יכולה לזהות שקיימת תקלה. הבעיה היא שמערכת זו אינה נמצאת במרבית המוסכים, ולכן הבדיקה יכולה להתבצע אך ורק במכונים שציוד זה נמצא ברשותם.

לפגיעות בשלדת הרכב נודעת חשיבות בטיחותית רבה, ולכן יש צורך באיתורן. למוסך הפחחות הקונבנציונלי אין לרוב את הכלים לדעת האם השלדה יושרה כהלכה, והאם מידותיה קרובות למידות דגם הרכב המקורי (כלומר לפני העיוותים שנוצרו בעקבות התאונה). לצורך זיהוי הפגיעות הללו, מכוני הבדיקה נעזרים במערכת לייזר ממוחשבת לבדיקת השלדה, כשההשוואה היא מול נתוני היצרן. תהליך הבדיקה כולל זיהוי מדויק של דגם הרכב, מציאת נקודות שהינן ברות-השוואה (קדחים, ברגים וכו'), והכנסת זרוע המתקן לנקודות אלו. המערכת הממוחשבת משווה את המיקום של כל אחת ואחת מהנקודות שנבדקו למידות שנקובות על ידי יצרן הרכב (ואשר נמצאות בתוכנת ההפעלה של המערכת הממוחשבת). בדרך זו ניתן לדעת האם יש עיוות בכל אחת מנקודות השלדה, וכן ניתן לדעת את מהות העיוות (גודל העיוות, בכל נקודה, בצירי האורך, הרוחב והגובה). במילים אחרות: האם העבודה של החלפת החלפים ו"מתיחת" הרכב בוצעה כהלכה.

בדיקה ממוחשבת אחרונה היא של מערכת התאורה ברכב. התקינות של הפנסים נפגעת בתאונה, וכן גם הכיוון של אלומת האור. הבדיקה נועדה לזהות תקלות (בדומה למבחן הרישוי השנתי) ולתקן את הדרוש.

לבדיקה הוויזואלית המקצועית אין תחליף "ממוחשב". גם אם כל ממצאי הבדיקה עד כה הראו שהרכב תקין, עדיין יש אינספור תקלות שיכולות להיחשף אך ורק על ידי הבוחן האנושי. הכוונה היא לפעולה לא תקינה של מערכת ההיגוי, הבלמים, חשיפת סדקים ושברים, חופשים במערכת ההיגוי ובמערכת העברת הכוח, תושבות, קפיצים וכו'. רק בוחן בעל הידע הטכני והניסיון הרב מסוגל לאתר בעיות שנוצרו בתאונה ו/או במהלך תיקונה. בסוף התהליך מבוצעת גם נסיעת מבחן שמסייעת באיתור תקלות שטרם נחשפו.

לדרוש את הבדיקה     
כל בעל מוסך וכל שמאי חייבים לבצע את הבדיקה הבטיחותית בהתאם לתקנה 309. החוק דורש זאת, וכך גם האחריות המקצועית. עלות הבדיקה, כמאות שקלים, מאפשרת לבעל המוסך, כמו גם לשמאי שליווה את תהליך התיקון, לדעת שהעבודה בוצעה בצורה הבטוחה ביותר, והם אף מקבלים אסמכתא חוקית לכך (האישור שניתן מהמנהל המקצועי של מכון הבדיקה). מעבר לכך, כל אלו שעסקו בתיקון הרכב יודעים שגוף מקצועי בדק את עבודתם ואישר אותה, כך הם יכולים להחזיר את הרכב ללקוח ברמה גבוהה של ביטחון שלא יהיו תקלות בטיחותיות עם מסירת הרכב.


תקנה 308
(ב) "סבור שמאי רכב כי ברכב שניזוק יש נזק גולמי העולה על 60%, ימסור לנוהג בו או לבעלו הודעה על אבדן גמור ויודיע על כך לרשות הרישוי בטופס שנקבע, וכן יעביר את רישיון הרכב לרשות הרישוי".

(ו) "רשות הרישוי לא תחזיר ולא תחדש רשיון רכב שנקבע בידי שמאי רכב כאבדן גמור".
 
תקנה 309 – שימוש ברכב שניזוק
(א) "בעליו של רכב, קצין בטיחות או מי שהשליטה על הרכב בידו, לא ישתמש ברכב ולא ירשה לאחר להשתמש בו, אם נגרם בו נזק למערכת ההיגוי והבלמים, לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים, פגיעה בין הסרנים, בעמודי המרכב כשהשלדה היא חלק אינטגרלי של המרכב, או כשהשלדה היא חלק מהרכב, אלא לאחר שהרכב תוקן וניתנה עליו תעודת בדיקה בידי מנהל מקצועי במוסך מורשה הרשאי לתת תעודת בדיקה ע"פ צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש"ל 1970 (להלן – מוסך מורשה).

(ב) "לא ניתנה תעודת בדיקה כאמור בתקנת משנה (א), יודיע על כך המנהל המקצועי במוסך לרשות הרישוי".
   

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר